מי שמכיר אותי יודע שבגדים היא אובססיה ישנה נושנה אצלי. מאז שאני זוכרת את עצמי עולם האופנה והביגוד היו הדברים האהובים עליי ולא משנה כמה בגדים היו לי תמיד הרגשתי שאין לי מספיק ורציתי לרכוש עוד ועוד. בנוסף למצוקה הכלכלית של רכישת עוד ועוד בגדים אשר בהרבה מקרים אפילו לא הייתה לי ההזדמנות ללבוש את כולם ופעמים רבות הייתי מעבירה אותם לאחיותיי עם התווית של הרכישה, הייתה לי בעיית אחסון קשה. מעבר לזה שהארון שלי היה מאוד לא נוח עבורי מצאתי את עצמי מאחסנת בגדים בארון של אימי ואחותי
יום אחד, בלי שום אזהרה אימי אמרה: "די! נמאס לי! אנחנו הולכים לרכוש לך ארונות הזזה!". הסתכלתי עליה במבט מלא פליאה ושאלתי: "ארונות הזזה", והיא ענתה שכן, מספיק. צריך לרכוש לי שני ארונות הזזה אשר יהיה לי מספיק מקום בהם לאחסן את כל הבגדים שלי ומה שלא יכנס בהם יהיה הבעיה שלי למצוא לו מקום לאחסון. לא התאים לה יותר שהבגדים שלי יהיו פזורים בכל הארונות בבית והיא החליטה שיש לשים לנושא סוף. התארגנו ונסענו לחנות רהיטים גדולה בדרום העיר וניגשנו לחנות הראשונה שראינו שמוכרת ארונות הזזה
ראיתי מיד את הארון שאני מעוניינת בו: הוא היה היפה ביותר מכל ארונות הזזה שהיו שם. לבן, גדול, עם המון מקום לתלות בגדים והמון מדפים לכל אורכו. על אף שידעתי מה הארון שאני רוצה, הסתובבתי עוד קצת בחנות עם אימי ובחנתי ארונות נוספים. אימי הציעה לי ארון שהשתייך לארונות הזזה בעיצוב של עץ לא מעובד וקיבל מראה כפרי יותר. עם זאת, אני העדפתי ארון שיהיה לבן ונקי וללא תוספות שונות. אחרי שסיירנו בחנות אמרתי לאימי שאני חושבת שמצאתי את הארון שאני רוצה. הצבעתי על הארון הלבן ותוך דקות אימי דיברה עם נציג המכירות וארגנה הובלה והרכבה של הארון עוד לאותו שבוע. כאשר יצאנו מהחנות היא הודיעה לי שכדאי שאתחיל למיין את הבגדים שלי משום שעל אף שמדובר בארון ששייך לסוג הארונות הזזה והאחסון בו יהיה יעיל וטוב יותר מכל הארונות שהיו לי עד כה, עדיין יהיה חסר לי מקום